<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פי"א</h1>
<h2>דף כג.</h2>
מסכת יבמות פרק (קמא) [שני] (כ"ג א') ההוא בשבעה עממין כתיב. ומקשו התוספות, והיאך כרת שלמה ברית עם חירם מלך צור והא כתיב לא תכרות להם ברית, ולרבנן לא איירי אלא בשבעה עממין. ומתרצין דלא אסרה תורה אלא כורת לעבודה זרה דכתיב (שמות כ"ג ל"ב) להם ולאלהיהם ברית, אי נמי חירם גר תושב הוה. כתב הרב בעל הלכות גדולות בהלכות נחלות, שבעה גוים דאשלימו קמי כבוש הארץ שרי למיעל בקהלא דישראל. וכי אסר רחמנא שבעה גוים [דאיתנהו] בארץ ישראל אבל דשרו בחוצה לארץ לא אסר רחמנא. ועל שבעה גוים דלא עיילי בקהל ואף על גב דמיתגיירי בלא תתחתן בם (דברים ז' ג') קיימין, דקאמרינן (יבמות ע"ו א') הדר אמר רבא בגיותן לית להו חתנות זנות בעלמא הוא, ניתגירו אית להן חתנות, ואסור לאתחתוני בהו. ואי קשיא לך רחב הזונה דאיתגירה ונסבה יהושע, דוסתקיתא הות ולא משבעה גוים הות.
<h2>דף מה.</h2>
ודע כי בין חמת ובין ארץ הר ההר יש מדבר גדול ומקום מרעה וקורין לו היום עאמק אל חארם, והוא צפוני להם. מסכת דמאי (תוספתא) פ"ב ה"א רבי אליעזר בר' יוסי אומר אורז שבחולת אנטוכיא מותר הוא עד בורו, ואנטוכיא היא למזרח הר ההר וצפוני לו כמו חצי יום, ואנטוכיא רחוקה מן הים כחצי יום, וצפונית מערבית לחמת כמו שלשה ימים והיא דרומית אל ארם ומערבית, ולזה היו שבויי ארם קרובים לה וכדאמרינן פרק החולץ (יבמות מ"ה א') רב אחא שר הבירה ורבי תנחום בריה דרב חייא איש כפר עכו פרוק הנהו שבוייתא דאתו מן ארמאי לאנטוכיא. כתב רש"י ז"ל פרק חלק (סנהדרין צ"ו ב') גבי ההיא דרבי אבהו דאמר רבלתה זו אנטוכיא, ואנטוכיא קיימא לן דאינה ארץ ישראל. חמת רבה שהזכיר עמוס (ו' ב') פרש"י ז"ל אנטוכיא. אבל יונתן בן עוזיאל לא הוציאו מפשוטו. ובפי' התורה (במדבר ל"ד ח') כתב ז"ל ותפגעו לבא חמת זו אנטוכיא של מצרים, אם כן לבא חמת הוא על כרחין צפוני אל חמת. ובס' יחזקאל (י"א י') פי' ז"ל על גבול ישראל סוף הגבול והיא רבלתה ארץ חמת היא אנטוכיא, שם נשפט צדקיהו והוא סוף הגבול שנאמר במרגלים ובכמה מקומות עד לבא חמת. ונראה כי היו דרים שם ישראל אחר החרבן דהא אמרינן (כתובות פ"ח א') גבי הנפרעת שלא בפניו לא תפרע אלא בשבועה, אמר רב אחא שר הבירה מעשה בא לפני ר' יצחק נפחא באנטוכיא ואמר לא שנו אלא כתובת אשה משום חינא אבל בעל חוב לא, ורבא אמר רב נחמן אפי' בעל חוב שלא יהא כל אחד ואחד נוטל מעותיו של חבירו ויושב והולך לו במדינת הים ונמצא נועל דלת בפני לווין. וכן היו דרים בלודקיא וכמעשה דמנחות (פ"ה ב') ושבת (קי"ט א') דלעיל.
<h2>דף עו.</h2>
מסכת יבמות פרק (קמא) [שני] (כ"ג א') ההוא בשבעה עממין כתיב. ומקשו התוספות, והיאך כרת שלמה ברית עם חירם מלך צור והא כתיב לא תכרות להם ברית, ולרבנן לא איירי אלא בשבעה עממין. ומתרצין דלא אסרה תורה אלא כורת לעבודה זרה דכתיב (שמות כ"ג ל"ב) להם ולאלהיהם ברית, אי נמי חירם גר תושב הוה. כתב הרב בעל הלכות גדולות בהלכות נחלות, שבעה גוים דאשלימו קמי כבוש הארץ שרי למיעל בקהלא דישראל. וכי אסר רחמנא שבעה גוים [דאיתנהו] בארץ ישראל אבל דשרו בחוצה לארץ לא אסר רחמנא. ועל שבעה גוים דלא עיילי בקהל ואף על גב דמיתגיירי בלא תתחתן בם (דברים ז' ג') קיימין, דקאמרינן (יבמות ע"ו א') הדר אמר רבא בגיותן לית להו חתנות זנות בעלמא הוא, ניתגירו אית להן חתנות, ואסור לאתחתוני בהו. ואי קשיא לך רחב הזונה דאיתגירה ונסבה יהושע, דוסתקיתא הות ולא משבעה גוים הות.
